מי לא רוצה מחשבה כזו שיש בה שקט, נחת רוח. מחשבה שלא נסערת מכל דבר שקורה ולא נמצאת כל הזמן באלפי מקומות וזמנים?
אנחנו חיים בתקופה מאוד מעמיסה על המחשבה. העולם שלנו בנוי על גרייה אין סופית ? מהרגע שפוקחים את העיניים בבוקר אנחנו בקשר, בתקשורת. ילדים, בני זוג, פייסבוק, טלפונים, רדיו, בוסים, עמיתים, לקוחות, עיתונים, טלויזיה, רעשי הכביש והרחוב. כל הזמן מתקיימת סביבנו תנועה אדירה ורועשת. והרעשים האלה נכנסים פנימה לתוכנו.
העולם החיצוני והרועש שלנו הוא נתון חדש יחסית בעולמו של האדם. חישבו על אנשים לפני מאה וחמישים שנה ? כמה מעט גירויים הם ספגו. כמה שקט יחסי היה להם, וזה עוד בתקופת המהפכה התעשייתית. חישבו על אנשים לפני שישים שנה, לפני שהיו טלויזיות וטלפונים בכל בית, כמה שקט ופנאי היה להם ? להיפגש, לעכל מידע, להרהר. וזה בתקופה של רוקנ'רול, תקופה של קצב חדש וסוער. חישבו עלינו לפני עשרים שנה, לפני האינטרנט והסלולרים ? איזה שינוי עצום בכמות המידע ובזמינות, כמה תקשורת נוספה לחיינו רק בתקופה זאת. על הנפש להסתגל למצב החדש יחסית ועלייה לעשות זאת מהר כדי לשרוד. הפער יוצר מתח פנימי רב. זהו נתון שיש להכיר בו ולקבלו כעובדה.
בתוכנו פוגשים הרעשים האלה את הרעשים הפנימיים של כל אחד. כל אחד מאיתנו מגיב אחרת לגירויים החיצוניים ? יש כאלה שבקושי שמים לב לדבר אחד אבל מתרגשים מדבר אחר ויש אחרים שמרגישים בדיוק הפוך, יש כאלה שהכל חודר אליהם ויש כאלה שיודעים לחסום את רוב הגירויים החיצוניים ונמצאים בעולם משלהם.
בניגוד לעולם שבחוץ, בעולם הפנימי שלנו יש לנו בחירה. אנחנו יכולים ליצור לעצמנו שקט פנימי. אנו יכולים לשנות את התמונה הפנימית שלנו כך שהרעשים מבחוץ לא יהדהדו בצורה חזקה כל כך בפנים. אחת הדרכים המרכזיות היא פתיחה של חסימות פנימיות.
החסימות נבנות באדם כבר מינקות. מקרים שונים, מצבים, תגובות של הסביבה אלינו, כל אלה יצרו בנו מחשבות, רגשות והתניות שמפריעות לנו בחיי היומיום ומקשות עלינו להיות רגועים ושקטים. דוגמה לחסימה כזאת והדרך שבה היא מייצרת רעש פנימי אפשר למצוא באדם שבינקותו גדל בסביבה שחסר בה חום הורי. אדם כזה עלול לסגל לעצמו דפוסים של חרדה ואי שקט פנימי. אותה חרדה מייצרת הדים בתוך האדם בכל פעם שהוא שומע חדשות, נוסע באוטו, שומע רעש חזק. החסימות נבנות לעיתים מדברים מאוד קטנים שחווינו ואין זה משנה כלל מה גודל החוויה הראשונית שיצרה את החסימה. כל עוד החסימה שם היא מפעילה אותנו ומייצרת רעש.
אז מה אפשר לעשות עם זה? בתהליכי התפתחות אישיים אנו יוצרים מפגש עם החסימות האלה, לומדים להכירן ולעבוד עימן. כשהחסימות האלה מוכרות ומוגדרות היטב הן הופכות להיות פחות ופחות משפיעות. במהלך הזמן אף יכולה להיווצר חשיבה הכרתית - חשיבה שבה התנועה בנפש זורמת בקלות ואז יש חיבור של רגש ומחשבה המאפשר להגיע למקומות חדשים ובהירים מאוד של ראיית העולם.
כשהתנועה הפנימית זורמת, הרעש בחוץ הופך לפחות משמעותי. הקולות והמילים לא מוצאים במה להיאחז בתוכנו וכך הם נשארים בחוץ, שייכים לעולם אך לא אלינו. המערכת הפנימית הנקייה שומרת מעירבוב בין הרעש לפנימיות ונולדת בתוכנו תחושה של שלווה, של גלי מוח יותר שקטים.
tzmihati@gmail.com